שמע, לא ידעתי מה לצפות בהתחלה.
ראיתי שזה על צום אמרתי יאללה ננסה
אבל זה בכלל לא מה שחשבתי  זה לא עוד דיאטה, זה כאילו אתה מתחיל להבין את הגוף שלך.
הפסקתי לנשנש כל שעתיים, ואני לא כל הזמן רעב.
זה פשוט שינה לי את כל הגישה.
הכי בקטע טוב  ממליץ לנסות, בלי לחשוב יותר מדי.

תכלס? אצלי הבעיה תמיד הייתה החשקים.
לא משנה מה ניסיתי זה היה נופל אחרי כמה ימים או שהיה סתם סיבוך מיותר.
אחרי שיחה עם אלן פתאום קלטתי איך הגוף באמת עובד  לא בקטע של קסמים, פשוט ביולוגיה.
לא היה רגע של 'וואו' אבל לאט לאט נהיה לי שקט בראש, פחות עייפות, יותר שליטה.
היום אני פשוט מרגיש שאני בונה את עצמי מחדש, וזה תחושה שלא הייתה לי הרבה זמן.
לא צריך לקפוץ למים  תתחילו בקטן. זה משנה חיים.

אני לא יודעת איך להסביר את זה
אבל זה פעם ראשונה שאני לא מרגישה שאני בדיאטה
אני פשוט אוכלת כשאני רעבה שותה מלא מים והגוף שלי מרגיש בהיי.
כאילו סוף סוף מישהו הסביר לי מה קורה בגוף שלי 
וזה לא כזה מסובך כמו שעשו מזה.
אני מרגישה קלילה חדה בראש כאילו משהו נפתח.
בא לי שכל אחת תרגיש ככה. באמת.

אני עברתי המון עם הגוף שלי.
שנים של תזונה לא נכונה, רגישויות, תסמינים שאף רופא לא באמת הצליח להסביר.
הגעתי למצב שאני פשוט לא מצליחה לאכול  הגוף לא מקבל כלום.
היינו בבית חולים, עשו בדיקות, אבל בפנים הרגשתי שמשהו עמוק לא עובד.

ואז אלן, הבן שלי, אמר לי משפט שאני לא אשכח:
'אם את לא נותנת לי הזדמנות לעזור לך  אני לא יכול לראות אותך ככה יותר'.

וזה שבר אותי.
כי הוא לא דיבר כמו מאמן. הוא דיבר כמו בן.
והחלטתי  אני מנסה.

הוא נתן לי את המדריך. לא לחץ. רק אמר  תני לזה צ’אנס.
ומאז אני חצי שנה בזה.

אני אוכלת. אני רגועה. ירדתי במשקל, כן  אבל הכי חשוב, אני חיה.
עזבתי עבודה שלא התאימה לי, אני נראית צעירה, מרגישה קלילה אפילו האנרגיה בבית השתנתה.

פעם ראשונה שהרגשתי שבאמת עוזרים לי